שקד נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ ואח'

החלטה

ביום 24.9.08 הלכה לבית עולמה רונית שקד ז"ל, בתם של המבקשים.

נסיבות מותה אינן ידועות להורים המבקשים, ומשכך הם פונים ומבקשים לדעת פרטים על נסיבות מותה.

לטענתם – עבדה המנוחה אצל המשיבה חברת פרטנר ובחצריה מתה ועל כן מבקשים צו עשה נגד המשיבה "לקבל דו"ח בענין בתנו רונית".

מהחומר שהובא לפני עולה כי המנוחה היתה בחורה צעירה, בת כ-19 במותה (ילידת 1989), כי מועד תחילת העסקתה אצל המשיבה היה ב-16.9.08 קרי, ימים ספורים לפני מותה; מחוות דעת המומחה שנכתבה על ידי פרופ' היס עולה כי לא בוצעה נתיחת הגופה של המנוחה בגלל שהמשפחה לא הסכימה לאשר הנתיחה (כנראה מטעמי דת) וכן כי "נמסר ע"י המשטרה: נמצאה שוכבת על הגב בחניה של חברת אורנג' בצמוד לבנין. קפיצה מגובה. בוחן תנועה שלל אפשרות של תאונת דרכים" [מצוטט מחוות הדעת].

טוען המבקש כי הוא זכאי לקבל את כל חומר החקירה והחומר הרלוונטי שהצטבר במשרדי המשיבה.

המבקש אף פנה למשרדי המשיבה מספר פעמים אך לא קבל מענה לתהיותיו ולשאלותיו, ולדבריו התייחסה אליו המשיבה ביחס מזלזל ולא ראוי.

בצר לו פנה לבית המשפט לקבל סעד של צו עשה להורות למשיבה להציג "דוח אירוע מחברת פרטנר בענין מותה של בתנו ע"ה כעובדת חברת פרטנר ולא קבלנו וחב' פרטנר מתחמקת מאחריות למותה של בתנו רונית ע"ה" (סעיף 2 לתובענה).

בתשובתה לתובענה השיבה המשיבה כי לא ערכה דו"ח חקירה בעקבות מות המנוחה ממילא אין באפשרותה להציג כל דוח כזה; עוד הוסיפה כי לא חלה עליה כל חובה שבדין לערוך חקירה וכי העבירה הטיפול בחקירת נסיבות האירוע בו נגרם מות המנוחה למשטרת ישראל, היא הגוף האמון על חקירות אלה, וכך נעשה בפועל עת הוזמנה המשטרה למקום וכל החומר הרלוונטי לחקירה מצוי בידי המשטרה שחקרה את האירוע, ומכל מקום אין בידי המשיבה כל חומר לענין נסיבות המות.

זִמנתי את הצדדים לדיון, לבקשת המבקש.

שמעתי את טענות האב, ואין ספק כי כאבו מובן וברור, וכי הוא מחפש תשובות לשאלות המטרידות אותו שאופפות את מות בתו הצעירה ש"הגיעה לחברת פרטנר... בשעה 8 בבוקר ובחצות היא נקברה בכרמיאל" (סעיף 3 לטיעוני המקש מיום 20.2.11).

האב חזר על דרישותיו לקבל דוח מחברת פרטנר והבהיר כי בכל מקום עבודה מסודר נערך דוח לכל אירוע שמתרחש בכֹּתלי מקום העבודה ולא סביר שהמשיבה לא ערכה דוח כזה, הגם שמדובר במוֶת; וככל שלא נעשה דוח כזה הוא מבקש ליתן צו לחברת פרטנר לערוך את הדוח שיבהיר "מה קרה לעובדת שנכנסה למפעל בשמונה בבוקר ובשתים עשרה בלילה נקברה" (עמ' 2 לפרוטוקול).

באותו דיון חזר נציג המשיבה כי היא לא ערכה כל בדיקה עצמאית והסתפקה בהזמנת המשטרה בהתאם לדין ומעת שהגיעה המשטרה למקום האירוע, עבר הטיפול לגורם המוסמך.

מאחר שדברים אלה נאמרו במהלך הדיון מפי ב"כ המשיבה אפשרתי למשיבה להגיש תצהיר מטעמה – ואכן נתקבל תצהיר שעקרי האמור בו חוזרים על הדברים שכבר נאמרו, קרי, כי המנוחה היתה בקורס לצורך הכשרתה לתפקיד לו יועדה, כי במועד הרלוונטי הגיעה אכן למשרדי פרטנר וכי באותו יום נמצאה ללא רוח חיים, והטיפול הועבר למשטרה.

המשיבה מפח המצהירה שבה וציינה כי "פרטנר לא ערכה חקירה ביחס לנסיבות מותה של רונית שקד ז"ל" (סעיף 2א לתצהיר).

בתגובתו לתצהיר חזר המבקש והדגיש שוב את יחס המשיבה לאירוע וכי מדובר ב"גיבוב מילים ולא עונה על הבקשה בתיק העקרי לקבלת דוח אירוע למותה הטרגי של בתנו..."; כן ציין כי התצהיר נערך על ידי מי שכבר אינה עובדת בחברה וכי "אבקש שמנכ"ל החברה ימסור בתצהיר דוח אירוע...".

לענין התצהיר – אכן אין בו כל חדש, ולמעשה חוזרת המצהירה על הדברים שאמר ב"כ המשיבה, יחד עם זאת לא מצאתי כל עילה לחייב את המשיבה למסור תצהיר לפי דרישות המבקש, שהרי תצהיר שניתן על ידי מצהיר כלשהו ובו נאמר כי דבריו מחייבים את החברה שמטעמה ניתן התצהיר- מספקים ועונים על הנדרש, ואין כל בסיס משפטי במסגרת הליך זה להורות למאן דהוא ספציפי למסור תצהיר בשם המשיבה.

אומר עוד כי אין ספק שהטרגדיה שארעה למבקש ולמשפחתו היא גדולה ונראה כי לא ימצא מזור לכאביו לפחות עד שתנוח דעתו בענין הנסיבות אודות מות בתו, כך התרשמתי כי המבקש נחוש בדעתו לברר עד תום את נסיבות מותה ומי אחראי לאירוע הטראגי (ככל שאכן יש אחראי).

יחד עם זאת, ועם כל הכאב והאמפטיה לא אוכל לסייע בידיו במסגרת הליך זה.

הצעתי למבקש במהלך הדיון להתיעץ עם עו"ד באילו צעדים עליו לנקוט כדי שחקירת נסיבות המות של בתו תושלם, ובאילו הליכים עליו לנקוט כדי למצוא מי אחראי (ככל שיש אחראי) באחריות אזרחית למותה של בתו, אך מעבר לכך לא אוכל לסייע בידיו.